
טוב, נעים, מוכשר
לעשות טוב ולהיות נדיבים, כל יום, כמה פעמים…
כי מה שאתם תראו באחרים, זה גם מה שהם יראו בכם, והאהבה היא הדבר החשוב באמת שנשאר לאורך זמן.
לעשות טוב ולהיות נדיבים, כל יום, כמה פעמים…
כי מה שאתם תראו באחרים, זה גם מה שהם יראו בכם, והאהבה היא הדבר החשוב באמת שנשאר לאורך זמן.
הרוחניות מתחילה בשאיפה לנקות את השביל בחיים, שיהיה פשוט יותר, בהיר, ללא עומס מיותר. בהתחלה זה נראה אינסופי, כל כך הרבה מחשבות לא רלוונטיות, כל כך הרבה דפוסי התנהגות מגבילים.
לא לטפס, לא להילחם ולא להרוס. ניסים אמון על ההתמודדות עם הקירות השקופים של המיינד.
לפני שנים רבות, בצפון הודו, לימד הבודהא את תלמידיו את סודות כוחות העל של ההתעוררות.
יום רגיל בכפר קטן באי יווני. שמש כתומה יורדת אל הים, על גבעה מתחת לעץ זית יושב רועה צאן וסביבו כבשים ועזים. אמא מטיילת עם
בהשפעת תורת הטאו הסינית, התפתח ביפן זרם בודהיסטי מיוחד שהציע לקובץ נזירים ונזירות להתהלך בעולם בדרך חיים חדשה אשר שמה לעצמה את החופש מהסבל ואת
במהות הבסיסית של תורת המדיטציה והחופש מסבל , נמצאת התמודדות עם העורב הפנימי, עורב המחשבות . העורב הוא זה אשר מדבר אלינו מתוך הראש שלנו,
שיטת הטרילותרפיה פותחה על ידי ניסים אמון והיא משלבת ידע להבנת נפש האדם דרך הבודהיזם, לצד שיטות התעוררות מעולם ה-ZEN וכלים מודרניים לריפוי רגשי עמוק וניקוי מרתפי הלב.
נכון, הייתה מדיטציה. נכון, הוא היה מואר עם נרות על הבמה. אבל זה לא הפריע לנסים אמון לחבר את הקהל שלו לרוחניות פשוטה עם רגליים
בחברה שלנו, ה'עצמי' מדוכא. מאשימים אותו. אנו עומדים מול הראי ואומרים ל'עצמי': 'תראי איזו שמנה את', 'איך אתה רופס'. לא נותנים לרגש לבכות, לרקוד, ללבוש
יש משהו מעורר חשד במורים רוחניים. אולי משום כך הייתה השאלה הראשונה והמתריסה שלי, בחדר הקסום שנמצא בביתו של ניסים אמון שבמושב שבעמיקם: "נו, אז
"תישארי באמצע", הוא אמר לי בחיוך, לפני שעזבתי את חצר מלכותו. כשהציניות תופסת מקום, הרוחניות, הופכת לבלתי אפשרית. שיחה מרתקת בסלון ביתו היפהפה שבעמיקם, טיול
הכל התחיל ביום שישי לפני כמה שבועות, כשאחותי חזרה מהרצאה של נסים אמון ולא הסתירה את התלהבותה. עד אותו יום שמעתי על אמון רק מהתקשורת