במהות הבסיסית של תורת המדיטציה והחופש מסבל , נמצאת התמודדות עם העורב הפנימי, עורב המחשבות . העורב הוא זה אשר מדבר אלינו מתוך הראש שלנו, משתמש בקול שלנו, מתבטא בשפה שלנו, וקורא לעצמו "אני", כאילו שהוא זה אנחנו.
למעשה מספר העורבים כמספר האנשים. כל אחד והעורב שלו, יש עורבים כועסים, יש דכאוניים, יש מלאים בפחדים, יש עורבים כבדים שמדברים מעט אבל מאד רציניים, יש עורבים קלים שלא מפסיקים לקשקש על דברים לא חשובים. יש עורבים שמרגישים קורבנות, יש עצובים ומלאי יגון ויש עורבים ביקורתיים שתמיד יודעים יותר טוב מאחרים. יש מרירים, יש מאוכזבים, יש מפונקים ויש מורדים נצחיים. כל אחד והעורב שלו, ועם העורב הזה קמים כל בוקר, ואיתו נכנסים כל לילה למיטה.
לפעמים מאד רוצים ללכת לישון. מכבים את האור, מתכסים, עוצמים את העיניים אבל השינה לא באה, במקומה בא העורב, והוא לא מנסה לעזור לנו להירדם, העורב שלנו, הוא מעדיף מבחינתו למלא את השקט של הלילה באין סוף מחשבות. העורבים, למרבה האכזבה, לא מקריאים שירה או מספרים סיפורים מצחיקים ובדיחות, עורבים עסוקים כל הזמן בדברים לא נעימים ויש להם נטייה חזקה לחוסר שקט ודאגות.
לפעמים מנסים להגיד לו ללכת, לעזוב אותנו בשקט: "מחכה לנו יום קשה מחר… תן לי לישון", אבל העורב הוא עקשן ולא תמיד מוותר בקלות. יש אנשים המתעוררים בחמש בבוקר ואחרי ביקור קצר בשירותים חוזרים למיטה ורוצים לישון עוד שעה, אבל אם העורב התחיל לעבוד, במקרים רבים חבל על הזמן, והשינה כבר הלכה.
הפתגם הסיני העתיק אומר: "אם אתה סובל מלהיות עם עצמך, איך תצפה שמישהו אחר ירצה להיות אתך?" אם גר לכם בתוך הראש עורב לחוץ שלא חושב שמותר להנות מהחיים ולא מרשה להירגע, לחיות עם דבר כזה כל הזמן, זוהי בדיוק הבעיה.
יש אנשים שסובלים רק מלהיות עם העורב שלהם. גם כשהם הולכים לשירותים, הם יקחו אתם עיתון או מגזין או רדיו או ספרים, רק שלא להיות תקועים לבד עם העורב בחדרון הצר, וכשנמצאים עם העורב בלי אפשרות לברוח, התחושה היא רעה ואפשר במקרים חמורים, אפילו להשתגע.
"חופש מהעורב" זהו שם המשחק. אנשים הולכים לקולנוע לשעה וחצי של חופש מהעורב, אם הסרט היה מעניין הם יוצאים מאושרים, שעה וחצי הם והעורב היו מרותקים אל המסך. אך אם נראה את אותו הסרט שוב ושוב, מה שהיה הנאה, מהר מאד הופך לעינוי – אם העורב איבד עניין במה שקורה בחוץ, הוא פונה לדבר אלינו מתוך הראש, ואם הוא ביום לא טוב, הוא לא יתן לנו משום דבר להנות. אנשים ממלאים את הבית במכשירי טלויזיה עם ארבעים ערוצים, טלפון בכל חדר, טלפונים אלחוטיים וסלולרים, מחשב עם אינטרנט, וידאו, עיתונים, מוסיקה ורדיו, משתדלים למלא את היום כך שכל הזמן יהיו עסוקים, כי אם יש דקה אחת בה לא קורה כלום, מתעורר העורב ומתחיל הסיוט.
לילדים קטנים עוד לא התפתח העורב. הם יכולים לראות את אותו הסרט בוידאו חמישים פעמים, וכל פעם להנות כמו הייתה זו הפעם הראשונה, מבוגרים צריכים כל פעם משהו חדש, העורב כבר אין לו הרבה סבלנות, מהר מאד משעמם לו, ועם השנים הוא הופך ליותר ביקורתי , רגזן, תלונתי, מתנשא ורציני. צינוק, נחשב בכלא לעונש חמור – במקרים מיוחדים סוגרים את הבן אדם בחדר קטן לכמה ימים, ומשאירים לעורב לעשות את העבודה.
הרבה אנשים היו שמחים להחליף את העורב שלהם, אבל העורב לעולם לא יעזוב מרצונו החופשי, הוא נדבק עד הסוף ולא מרפה גם ברגע המוות. יש ומתחננים אליו שיעזוב או לפחות ישתנה, אבל הוא מיד נעלב: "אני גדלתי ביחד אתכם, הייתי אתכם בכל מקום, אני הוא האופי שלכם. במה תחליפו אותי? באופי של מישהו אחר? מי מכיר אתכם טוב כמוני…?"
העורב ציפור חכמה וגדולה, עם עיניים שחורות וקטנות וקול צורם: רק רע רקרע. אם קרה ומישהו הרג את העורב שלו, כל העורבים שבסביבה מנסים להתנכל לו, הם שומרים אחד על השני ויש בניהם אחווה.
העורבים הם פריקים של שליטה והישרדות. בזכות הפחד הם מגדילים את סיכויי ההישרדות ובזכות המשמעת הפנימית הם מדכאים את הרגשות. מרוב שהעורב מנסה לשמור עלינו, קורה לא פעם שהוא יוצא מכלל שליטה והופך לקטר של רכבת שלא עוצרת, הוא מסוגל להטריף את בעל הבית שלו, ולגרום לו לקפוץ מגג של בניין בן 10 קומות.
מגוון המדיטציות המוצע לשימוש הוא רב, אבל יש שני דברים שכדאי לבדוק לפני שנבחר לנו במדיטציה האישית. הראשון יהיה להכיר את האופי של העורב שלנו, והשני, את מידת ההשתלטות שלו עלינו. לא צריך מעבדה משוכללת כדי לבדוק את שני הנושאים הללו, מספיק לענות על מספר שאלות הנוגעות באופן ישיר לחיים שלנו: האם העורב מרשה לנו לרקוד בחופשיות? האם הוא מתערב לנו במיניות? האם הוא מפריע לנו להירדם בלילה, האם יש לו אהבה לאנשים אחרים מלבדנו. האם יש לו נטיה לשמור טינה לתקופות ארוכות, האם הוא קנאי, פחדן, הרפתקן או דואג ללא סיבה. האם הוא חסר מנוחה ותמיד מאשים את הסביבה? האם כדי להרגיע אותו אנו משתמשים בתרופות חיצוניות , והאם אנו מסוגלים להיות לבד ולא לחשוב על דברים מלחיצים במשך עשר דקות.
תורת הקבלה היהודית מתחלקת לשני אגפים עיקריים, קבלה מעשית וקבלה נבואית. גם לימודי הרוחניות המזרחית מתחלקים לשני התחומים השונים, רוחניות טיפולית אשר עוסקת בריפוי ומענפיה אנו מכירים את הרייקי, הילינג, שיאצו, דיקור, עשבי מרפא, הומאופתיה, רפלקסולוגיה, קריסטלים, איור ודה, ארומתרפיה, פרחי באך, ביו אנרגיה, כירופרקטיקה, קניסיולוגיה, ריברסינג, נומרולוגיה, טארוט, תקשור, כירולוגיה, אירידולוגיה, פלדנקרייז, אלכסנדר, פאולה ופסיכו קיברנטיקה.
באגף השני יש מאה ועשרים סוגי מדיטציות, אבל ההתמקדות היא על תורת המחשבות והדרכים להארה, או במילים שלנו – החופש מעורב המחשבות.
