פרפקציוניזם וטרילותרפיה | מאת: הדר זאנה הכהן

מהמרדף לשלמות אל היכולת לאהוב את הרגע הזה

מבוא: השלמות שחומקת מאיתנו

פרפקציוניזם היא כמו מרדף אחר קו האופק – ככל שמתקרבים אליו – כך הוא מתרחק. אנשים רבים מוצאים את עצמם לכודים במעגל בלתי נגמר של דרישות גבוהות, ביקורת עצמית וחוסר סיפוק תמידי. הרצון להיות מושלם מתעתע: מצד אחד, הוא יוצר מוטיבציה להתפתחות ולשאיפה למצוינות, אך מצד שני, הוא מוביל לחרדות, לעיכוב עשייה ואף לשיתוק מחשש לכישלון.

טרילותרפיה, גישה טיפולית ייחודית המשלבת חוכמה בודהיסטית עם עקרונות פסיכולוגיים מודרניים, מציעה דרך להשתחרר ממעגל בשאיפה לשלמות, ולחיות מתוך נוכחות מלאה ברגע הזה. גישה זו מסייעת לנו להבין כיצד הדרישות הבלתי פוסקות מעצמנו נובעות מקונפליקט פנימי, וכיצד נוכל ליצור איזון בין חלקי האישיות שלנו כדי לאמץ גישה של "אין מושלם, יש פשוט להיות".

פרפקציוניזם: חיפוש אחר שלמות או פחד מהחיים?

הפרפקציוניזם מתבטא בכך שאדם מציב לעצמו סטנדרטים בלתי אפשריים בתחומים שונים – עבודה, לימודים, מערכות יחסים, הורות, ואפילו תחביבים. הרצון להיות מושלם גורם לפרפקציוניסטים למדוד את ערכם העצמי לפי הצלחותיהם, דבר שיוצר לחץ מתמיד. כאשר הם אינם עומדים בציפיותיהם, הם חווים אכזבה עמוקה ולעיתים קרובות גם תחושת חוסר ערך.

בנוסף, הפרפקציוניזם מחבל ביכולת ליהנות מהתהליך. אנשים בעלי נטייה זו נוטים להיות כל כך ממוקדים בתוצאה הסופית, עד שהם שוכחים לחוות את הרגע, להרגיש סיפוק ממשי ולהיות נוכחים במלואם בחיים. במקום לאפשר לעצמם לנסות, לטעות וללמוד, הם חיים תחת פחד מתמיד מביקורת וכישלון.

טרילותרפיה: להבין את הקונפליקט הפנימי

על פי הטרילותרפיה, כל אדם מורכב משלושה חלקים מרכזיים:
הראש – החלק הלוגי, השיפוטי, המתכנן, זה שמנסה לשלוט במציאות באמצעות חשיבה והגיון.
הרגש – החלק הרגשי והאינטואיטיבי, שמרגיש את החיים דרך חוויות, רגשות ודחפים.
האמצע – המנהיגות הפנימית – המבוגר האחראי – זה שמתווך בין הראש לרגש, מעניק הכוונה ומנהיגות מתוך מקום של חמלה ומודעות.
כאשר מתקיים חוסר איזון בין שלושת החלקים, אנו חווים תחושות של מתח, חוסר שקט ועומס רגשי. אצל הפרפקציוניסט, הראש שולט ומכתיב דרישות בלתי מתפשרות, בעוד שהרגש מרגיש לחץ עצום ואף חרדה. המבוגר האחראי, את או אתה, שאמורים להיות מי שמרגיעים ומאזנים את השניים, כמעט ואינו נוכח. התוצאה היא מרדף אינסופי אחר שלמות, שבו הרגש נמחץ תחת העומס והחיים הופכים למסלול הישרדותי.

כיצד טרילותרפיה עוזרת כאן?

1. יצירת דיאלוג פנימי אמיתי
באמצעות הטרילותרפיה, אנו לומדים להקשיב לשלושת החלקים שבתוכנו ולהבין את הצרכים האמיתיים שלהם. מבינים שלכל חלק יש מערכת הפעלה שונה, שפה שונה ולכן מחזקים את יכולת ההקשבה לשלושתם. במקום לתת לראש להשתלט וליצור דרישות בלתי אפשריות, אנו יכולים לפנות אל הילד הפנימי ולשאול אותו מה הוא באמת מרגיש. פעמים רבות נגלה שהפרפקציוניזם אינו צורך אמיתי, אלא תגובה לפחדים עמוקים יותר – פחד מכישלון, מדחייה או מתחושה של חוסר ערך.

2. להתחבר לרגע הזה – לא לפחד מהכאן ועכשיו
הפרפקציוניזם גורם לאנשים להיות תקועים בעתיד – הם חושבים על היעד הבא, על איך ימדדו אותם, על איך ייראו בעיני אחרים. טרילותרפיה מזמינה אותנו להחזיר את עצמנו לכאן ולעכשיו, ולחוות את החיים מתוך נוכחות מלאה. היא מלמדת אותנו שהערך שלנו אינו נמדד בהישגים, אלא ביכולתנו לחיות מתוך אותנטיות, הקשבה פנימית ואווירה טובה בין הראש ובין הרגש.

3. חמלה עצמית במקום ביקורת עצמית
פרפקציוניסטים נוטים להיות השופטים המחמירים ביותר של עצמם. הטרילותרפיה מציעה לפתח גישה של חמלה עצמית – להפסיק להילחם בעצמנו ולהתחיל להיות חברים של עצמנו. המבוגר האחראי שבתוכנו יכול לעזור לנו להבין שאיננו צריכים להיות מושלמים כדי להיות ראויים לאהבה, ושדווקא הטעויות והחסרונות שלנו הם מה שהופך אותנו לאנושיים ושלמים בדרכנו.

4. להבין שהחיים הם תהליך, לא יעד.
כאשר הראש מפסיק לדרוש שלמות בכל רגע, אנו יכולים להתחיל ליהנות מהדרך. הטרילותרפיה עוזרת לנו לשנות את נקודת המבט: החיים אינם מבחן שבו יש ציון סופי, אלא תהליך מתמשך של חוויות, למידה וצמיחה. אין מושלם, יש פשוט להיות.

5. להבין שאין דבר כזה כשלון, יש לא לנסות
כאשר הראש בעל נטייה לפרפקציוניזם והוא זה שולט על כל ההחלטות, מבחינתו הוא משדר שכל תוצאה פחות ממושלמת, נחשבת לכישלון ואכזבה ולכן אם אין וודאות- פשוט לא עושים. שיתוק. הטרילותרפיה מסייעת להפחית את המעמסה על הראש והרגש, ומלמדת לחיות עם אי וודאות ומחנכת שכל ניסיון הוא התקדמות, והתנועה קדימה היא זו שתביא איתה גילויים חדשים.

שינוי הגישה: מדפוס של פרפקציוניזם לתפיסת עולם רגועה

כדי להשתחרר מהפרפקציוניזם ולחיות מתוך שלווה, חשוב לאמץ מספר עקרונות מרכזיים:
לקבל את עצמנו כפי שאנחנו – להפסיק לנסות להיות מישהו אחר ולראות את היופי שבפגמים שלנו.
להפחית הזדהות עם הראש – להבין שהמחשבות שלנו הן רק מחשבות, לא האמת המוחלטת. שאפשר להרגיע את הראש.
ללמוד לנשום ולהיות בנוכחות מלאה – להפסיק לרדוף אחר העתיד ולהתמקד במה שקורה מתחת לאף, להחזיר את המודעות לכאן ועכשיו.
להעז להיות פגיעים – לא לפחד לטעות, להיכשל ולהיות לא מושלמים.
להקשיב לילד הפנימי – לתת מקום לרגשות שלנו בלי לשפוט אותם כל הזמן ולהחזיר את האהבה בין הראש לרגש.
לסמוך על השותפות עם הבריאה – האקזיסטנס – להמשיך לעשות את המאה אחוז בחמישים אחוז שותפות ביננו לבין הבריאה.

סיכום: שחרור מהצורך בשלמות לטובת חיים מלאים

פרפקציוניזם עשוי להיראות כמו יתרון בתחילה, אך בפועל הוא מגביל את הרגש, מונע חוויות אותנטיות ומשאיר אותנו בתחושת חוסר סיפוק וכשלון תמידית. הטרילותרפיה מציעה דרך להשתחרר מהמחשבה שחייבים להיות מושלמים, ומלמדת אותנו לחיות מתוך חיבור פנימי, רוך וחמלה כלפי עצמנו.

אין מושלם – יש פשוט לחיות. כאשר אנו מפסיקים לנסות להיות משהו שאינו אנחנו, אנו מגלים שדווקא הקבלה העצמית היא זו שמאפשרת לנו לחיות חיים מלאים, עמוקים ושמחים באמת.