המיתולוגיה היוונית מספרת על האל פאן, אל הרועים, דמות שחצייה תיש וחציה אדם. פאן אהב לישון בצידי הדרכים ואסור היה להעירו, שאם כן הוא היה מתעורר בבהלה ומשמיע צעקה מקפיאת דם. כולם פחדו מהפחד של פאן. מכאן השם פאניקה המוכר כהתקף חרדה, בעצם פאניקה היא הפחד מהפחד.
התקף חרדה הוא מצב בו מתעוררת חווית פחד עוצמתית אשר אינה קשורה לסכנה ממשית ומיידית. התקף החרדה ילווה בתסמינים פיסיים כדפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורת, כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, רעד ולעיתים התעלפות. רבים מהחווים התקף חרדה יספרו כי ההתקף היה מלווה בפחד עז ממוות, התקף לב או שיגעון.
ההתקף יכול להופיע ללא סיבה ברורה, זה יכול להתרחש בבית, מתוך שינה, באמצע טיול, בשיחה עם אנשים. התקף חרדה הוא למעשה מקרה של אזעקת שווא של מערכת ההתרעה המצויה בגופנו. מערכת זו של הפעלת פחד כנגד מה שנתפס כאיום חשובה להישרדות שלנו, היא עתיקה ורגישה מאוד. התסמינים הגופניים הם הדרך של הגוף להכין את עצמו לקראת ההתמודדות עם איום באופן של לחימה או בריחה. לעיתים מערכת זו פועלת סתם, כמו מערכת האזעקה ברכב שאמורה להתריע מפניי פריצות ומופעלת לפעמים ממשב רוח חזק, גם מערכת הפחד בגוף שלנו יכולה להיות מופעלת ללא סיבה ממשית, אך לרוב הפחד המתלווה למערכת האזעקה – הוא הגורם הבעייתי.
חשוב להפריד בין מה שמפחיד לבין מה שמסוכן. לא כל מה שמפחיד הוא גם מסוכן ולהפך. התקף חרדה הוא מאוד מפחיד אך אינו מסוכן. אם נצפה בסרט בו כריש מגיח ממעמקי האוקיינוס, מאוד נבהל אך לא נברח מאולם הקולנוע, נפחד אך לא נזהה את המצב כמסוכן עבורנו. אנשים מבדילים בין מה שמפחיד לבין מה שמסוכן. התקף חרדה הוא כמו הכריש שבסרט, אפשר להיבהל, אך אין ממה לפחד.
הפתרון של הרפואה המערבית הוא מהיר ולעיתים הקל ביותר – נטילת תרופות מרשם: קסנקס, קלונקס, ואבן, לוריוון, אסיוול ועוד. היתרונות הברורים של תרופות אלו הם מהירות התגובה, זמינותם ובדרך כלל עלותם לא גבוהה, כל אלה מאפשרים חזרה מהירה למרוץ החיים. ישנה הסכמה מקצועית בקרב מומחי בריאות הנפש שהשימוש האופטימלי בתרופות נוגדות חרדה נועד לעזור לטווח קצר של שבוע-שבועיים. הגמילה מתרופות אלו קשה ומייסרת ויכולה להמשך במקרים מסוימים אפילו שנים, עם אפקט הריבאונד שמעצים את תופעות החרדה, לעיתים אף יותר מהחרדה המקורית. תופעות הלוואי של תרופות אלה הן נמנום, חוסר באנרגיה, יובש בפה, סחרחורות, השמנה והתלות המהירה שמפתחים בכימיה של התרופות האלו. מנגנון הפעולה של תרופות אלה מאט ומדכא את מערכת העצבים המרכזית, מפחית התרגשות ויוצר השפעה מרגיעה, מרדימה ומטשטשת.
הבודהיזם מציג תפיסה אחרת:
הבודהיזם מתאר את המסלול בין התחושות והרגשות שנקרא להם בשם כולל מודעות, למקום נוסף הנקרא מטא קוגניציה, או מטא מודעות. נוכל לתאר את המטא קוגניציה כהכרה על ההכרה. במצבי חרדה, כאשר הגוף בחוסר מנוחה קיצוני, המיינד נוטה להיות מוגזם, קטסטרופלי ובלתי מדויק בהערכתו את המצב. לדוגמא: במצבי חרדה כאשר הגוף מגיב בדפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורת וצמרמורת, המיינד יפרש את המצב כמוביל למוות. לפי התפיסה הבודהיסטית הסבל מתופעת החרדה נגרם עקב הבנה שגויה של טבע התופעה המיוצגת בתודעתם של האנשים. במילים אחרות הסבל נגרם מהפירוש המוטעה של המיינד והימנעות לראות דברים שאינם נוחים לו. הבודהיזם מציע למצוא את התעוזה להתבונן בדברים, לפגוש את הפחד במקום לסבול ממנו.
הפרספקטיבה השונה הזאת מאפשרת לנו לבחון את האמונות הקשורות בחרדה. בראיה שונה זו הסימפטום החרדתי יכול להיתפס כטבעי, בלתי מזיק וחולף. לדוגמא: ברגע שדפיקות הלב מואצות ויש סחרחורת, נוכל לתת פירוש מרגיע שאומר יש סחרחורת כרגע, ודפיקות לב מואצות, וזה יעבור עוד מעט. אפשר לפתח מקום חומל לסבל הגופני ולבטל את המחשבה שתיכף נמות או נשתגע.
מטרתנו הינה לתקן את המחשבות אשר הופכות חוויות שגרתיות, גם אם לא נעימות, לחוויות של חרדה. הפסיכולוגיה הבודהיסטית מציעה תיקון של המטא קוגניציות על ידי הכרות, חקירת דפוסי החשיבה אשר מגבירים את הסבל והמצוקה, והתיידדות עם התופעה שעלתה בגוף, ברגש ובמחשבה. פעולה זו הינה תרפויטית ומשחררת.
במרחב הטרילותרפי:
במפגש ננחה את המודרך בדרך בהירה לזהות אירועים מעוררי חרדה אך להימנע מפיתוח תוספות לגביהם כמו שיפוטיות, ביקורתיות ופחד. תהליך זה נעשה על ידי שימוש בטכניקות מדיטטיביות המאפשרות ללמוד להבחין בין החוויה עצמה לבין הלחץ שהראש מוסיף, שכנראה מיד נקבל התקף לב ונמות.
התרופות האנטי דיכאוניות מנתקות את מסלול התקשורת בין ההכרה הנמוכה יותר להכרה הגבוהה, והאדם נשאר עם הפחד שהדבר יחזור ועלול להיות אף גרוע יותר. התרופות מייצרות נתק בין שתי רמות ההכרה אשר באופן מידי מאפשר את הפחתת רמת החרדה והחלשת עוצמת הסימפטומים הגופניים, אך לאורך זמן מצב זה משמר את ההכרה במקום של פחד גדול ובדידות, שמביא אנשים למצבים של הפרעות חרדה ודיכאון.
הפרמקולוגיה העתידנית מדברת על פחות שימוש בתרופות ויותר גירוי ישיר של מעגלים רלוונטיים במוח כדי לטפל באופן סלקטיבי בהתנהגויות או בתחושות כמו פחד, וזאת בשונה מהתרופות המשפיעות באופן דיפוזי על אזורים נרחבים במוח. בנוסף, זרם חדש של טיפולים תרופתיים באמצעות הורמונים תופס תאוצה, ישנן עבודות שמוכיחות כי מתן טיפול בפרוגסטרון לנשים וטסטוסטרון לגברים יקל מאוד על התקפי חרדה ללא תופעות לוואי.
שמרו על אופטימיות, הבודהיזם מזמין אותנו להשתחרר מהסבל שקיים עקב הבנה שגויה של התופעה המיוצגת בזרימת אנרגיה בגוף. הבודהיזם והטרילותרפיה מציעים דרך לזיהוי הפוטנציאל האנושי הייחודי שלנו המכונה "טבע הבודהה" שהוא נטול פחד, חופשי ותמיד אמיץ, ולכן ההתעוררות הרוחנית היא התרופה הכי מוצלחת להתקפי חרדה.
טלי אמון, מדריכת טרילותרפיה ורוקחת בכירה B.Sc Pharm מזה 25 שנים, משלבת פיקוח תרופתי וליווי אישי, בוחנת את סל התרופות ואת חיבור גוף-נפש של המטופלים שבאים לימי הקליניקה בבית הספר לטרילותרפיה בתל אביב.
