המדיטציה הטרילותרפית ושירי דרך | מאת: יקיר סלומון

guitar
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

הוא לא שותק, הראש שלי, כל הזמן מדבר.
הוא עושה לי טריק, אומר לי לשתוק.
זה לא עובד, הוא לא שותק,
אבל אפשר להגיד לו להקשיב.
להקשיב לנשימה, להליכה,
לציפורים.
כשהוא מקשיב הוא לא מדבר,
או לפחות עובר ללחישה.

בספר זה תמצאו כלים של טיפול בעצמי באמצעות מדיטציה ודמיון, בעזרתם יוכל האדם להבין ולתמוך בעצמו במטרה להכווין את עולמו הפנימי, וליצור סביבה נעימה יותר לחיות בה.

אנו נחקור את נפש האדם ונבצע הפרדה בין הראש והרגש אשר מרכיבים כל אחד ואחת מאיתנו. בעמודים הבאים תקרא על ההפרדות אשר ביצעתי בין הראש והרגש שלי. הבנת הדפוסים הקבועים של שני הגופים הפנימיים הללו, יכולים לספק הבנה ושיטות פשוטות לתעל נכון יותר את התנועה התמידית אשר בתוכנו.
העולם הפנימי שלנו נע במעגל בין מחשבות לרגשות ולא תמיד ברור מה מניע מה, אך כדי שנוכל להטות את תנועת הגלגל קדימה, בחרתי לתקוע את יתד ההתבוננות בנקודות מעשיות מסוימות.
במרבית שיטות הריפוי מקובל להגיע אל איש מקצוע ולעסוק בעבר הנפשי שלנו, לחפש טראומות ואירועים מהעבר אשר ממשיכים להעסיק את המנגנון הפנימי ומשפיעים על הדרך בה אנו מקבלים החלטות במהלך היומיום.
למרות שחשוב להציף ולעבד את העבר, הרגשתי צורך אישי לפתח כלים בהם אוכל להשתמש במהלך היומיום ובכך להשפיע ישירות על חיי ללא צורך באדם אחר. כמו רבים מאיתנו רציתי להרגיש מידה מסוימת של שליטה על מסלול חיי. צורך זה עלה כתוצאה מהעליות והירידות הרגשיות בחיי.
כמודרך ומטופל בשיטה הנקראת טרילותרפיה. פעמים רבות לאחר מפגש עם המדריכה שלי הייתי מרגיש שונה, רגוע יותר, נעים יותר. נדמה היה שאני רואה את העולם אחרת, פתאום הייתי שם לב לצבע העלים של העצים ולקולות הרוח. תחושה נעימה זו הייתה מחזיקה לפעמים מספר ימים, נעלמת, והייתי חוזר אל הדפוסים הישנים.
חיפשתי כלים בעזרתם אוכל למשוך את התחושה המרגיעה לתקופות ארוכות יותר, לחוות יציבות ובכך להקטין את העליות והירידות הרגשיות. מתוך חיפוש זה התחלתי לנסח את חוקי הנפש שלי, והתאמתי שיטות בעזרתן אוכל לשפר את המצב הפנימי שלי. כאשר מצאתי דרך אשר הועילה לי, ניסיתי לנסח אותה בפשטות וכך במקביל למחקר העצמי התפתח לו גם ספר זה, ובו תיאור המסע של מערכת היחסים הפנימית בין הראש והרגש שלי.
למחשבותיי יש את הנטייה לתאר את כל אשר מתחולל בפנים, ונדמה שיש עוד מישהו המקשיב בתוכי. אני מוצא עצמי מסביר לעצמי את השינויים הפנימיים שבי שוב ושוב בקולי הפנימי. נוצר מעין מעגל סגור שכזה. אני מסביר משהו לעצמי עד אשר אני מגיע לניסוח מובן ומספק, ואז אני עובר לנושא הבא. זה מרגיע את הראש שלי.
החוקים אשר גיליתי על עצמי והכלים אשר מתאימים להם, הינם כלים של התבוננות על מסלולי החשיבה הרגילים ומציאת פתרונות חדשים. הם כלים של תקשורת עם החלקים הרגשיים בתוכנו, הם כלים של שקט וצבירה של שקט.
אנו נוטים לחשוב שהבעיות בחיינו נובעות מסיבות חיצוניות ולכן יש לנו נטייה לחפש פתרונות חיצוניים. אולי נוח לנו לתלות בגורם חיצוני את הכאב שלנו ולקוות שהבעיות יפתרו, אך האמת היא שהאחריות היא שלנו, הכאב שלנו, האחריות שלנו. החיים של כל אחד מאיתנו מורכבים מאלפי פרטים קטנים אשר הביאו אותנו אל המקום בו אנו נמצאים עכשיו, והכאב שאנחנו חווים גם הוא שלנו. כמטפל, לעולם לא אוכל לדעת את כל הפרטים המרכיבים את מסלול חייך ולמצוא פתרון מושלם לבעיה העכשווית בחייך, ישנם יותר מדי פרטים ולבעיות בחיים יש את היכולת המדהימה להתפתח ביחד עם מסלול חיינו, והפתרונות משתנים כל הזמן. לכן עדיף לקבל כלים מאשר פתרונות. כלי טוב אשר נלמד ונבחן בסיטואציות חיים שונות יכול לספק תחושת עוצמה פנימית. הידיעה שאני בעצמי מסוגל לשפר את מצבי הפנימי, תעזור לי להסתכל קדימה אל העתיד ללא פחד, אלא בהתרגשות וצפייה. זו מסוגלות שעלינו לרכוש, הידיעה שאני מסוגל להשפיע על מצבי הפנימי, ושאני לא שבוי בידי הגורל או הקול שמדבר בתוכי.
בודהה אמר: "הפוך את עצמך למנורה, היה מחסה לעצמך." כוונתו הייתה שכל אחד יכול להאיר לעצמו את מסלול חייו ולמצוא מנוחה וטעינה בתוך עצמו. מדיטציה היא כלי אשר ניתן ללמוד מחוברת או ספר, אך כלי באשר הוא, עדיף פי כמה כאשר הוא ניתן באהבה. מצא לך חבר שיספק אוזן קשבת במסע, מצא לך קבוצה של צועדים עמם תוכל ללכת. ומצא לך מורים שיספקו אהבה, תמיכה ואמונה בך, אלו הם מרכיבי הצמיחה.
במסעות מסוג זה ישנן עליות וירידות, רגעים של התעלות ורגעים של שיכחון, אך לאורך כול הדרך ליוותה אותי המדיטציה. כמו גורם מאחד המספק בהירות, ובעזרתו אולי לא אצטרך לעבור את אותו השיעור שוב ושוב. בעזרתה אוכל לראות את הלוטוס המתחבא בבוץ.
מדיטציה מתחילה במחקר של העולם הפנימי ובמהלך המחקר לעיתים ישנם רגעי אהההה, עכשיו הבנתי. כשהגונג הפנימי מכה ופתאום משהו מתבהר, חלק מהפאזל של הבנת העצמי נפל למקום הנכון.
פעמים רבות, הגונג הפנימי שלי הכה כאשר הבנתי דבר מסוים לגבי דרך פעולת העצמי, ולפתע נזכרתי שכבר קראתי או שמעתי תיאור מדויק של אותה המסקנה אליה הגעתי. המילים החיצוניות התחברו במדויק לתחושה הפנימית וגונג ההבנה מכה. "זו הייתה הכוונה, עכשיו הבנתי…"". נוצר דפוס של למידה בדיעבד, כאשר נזכרים במילים של מורה או אפילו של הבודהה עצמו, וברגע של בשלות פנימית, הידע הופך להיות שלך.
הידע הזה הוא כלי, ומטרתי הייתה שכלי זה יוכל להיות שלך, הכוח לשנות את איך שאתה מרגיש היום, איך אתה חווה את היום הזה.
תקוותי היא שחוברת זו תספק לכם רגעי גונג בהם יוכלו הקוראים לזקוף את ההבנה לעצמם.
הבודהה אמר שכל תורתו נועדה לספק תרופה לסבל האדם.
בודהה שם דגש על מדיטציה והתבוננות ככלי העיקרי בתורתו לשחרור מהסבל; אף על פי כן, נראה שלבצע מדיטציה זו משימה לא קלה, רובנו ניסינו ונכשלנו, התמלאנו ייאוש וויתרנו. הותרנו את המדיטציה ברשימת הדברים שעלי לחזור אליהם יום אחד, איפשהו מתחת לחידוש המנוי לחדר כושר או קריאת ספר לפני השינה. אם ניסית בעבר והפסקת אל תהיה קשה עם עצמך, ישנן סיבות חזקות מדוע לא קל הדבר. הראשונה היא שמדיטציה אי אפשר ללמוד בעזרת חיקוי.
כבני אדם חיקוי היא שיטת הלימוד העיקרית שלנו, ובמדיטציה לא ניתן לזהות שום פעולה חיצונית אותה ניתן לחקות. מאותה הסיבה קשה לנו להבין שמדיטציה הינה יכולת העשויה להועיל לנו ולכן נרצה ללמוד. בניגוד לכל מיומנות נרכשת אחרת, מעולם לא ראינו מישהו עושה מדיטציה, רק אנשים יושבים עם עיניים עצומות.
סיבה נוספת המקשה את הלימוד נובעת מהדרך בה המחשבות שלנו נעות. המיינד שלנו נמצא בתנועה בלתי פוסקת, אך מרבית הזמן אנו לא מודעים לכך מכיוון שאנו עסוקים בגירויים חיצוניים כמו סרטים, טלפון אוכל ומוזיקה. התודעה פוגשת את העולם דרך הפתחים (הפה, האף, העיניים והאוזניים) ואנו מקפידים שזרם המידע מהעולם החיצון לעולם לא יפסק. נראה שלשבת בעיניים עצומות ולחוות את התנועה הבלתי פוסקת בתוכנו זו פשוט חוויה לא נעימה ובמהרה מובילה לתסכול.
כאשר החוויה עצמה לא נעימה ואין שום יכולת למדוד התקדמות במלאכה אנו הופכים להיות מתוסכלים ופשוט מפסיקים.
במדיטציה אין מי שייתן לך חגורה חדשה כאשר עלית רמה, אין את נקודת הארבעים ושתיים ק"מ שיספקו יעד אליו תשאף ותחתור. זה רק אתה עם עצמך בתוכך, מגשש. זה באמת לא קל, מותר לחוש חמלה כלפי עצמנו, ולכן אותם רגעי גונג וקבלת תמיכה ממורים וחברים הם כל כך חשובים, אנחנו זקוקים לעידוד שאנו בכיוון הנכון.
למרות הקשיים, אנשים נמשכים אל ההבטחה שבמדיטציה. כאשר אנחנו עוברים משבר או שהמצב הפנימי שלנו מתדרדר, אנו נזכרים בתקופות בהן היינו מאושרים יותר, אופטימיים יותר והחיים היו נעימים יותר. נוצרת בתוכנו תחושה שמשהו לא ממש בסדר ואנו מחפשים פתרונות. ישנם אנשים ומטפלים רבים עם פתרונות שונים אך מדיטציה היא לא בדיוק פתרון, היא דומה יותר למקלחת או לכוס קפה טוב בבוקר.
אם תתרגל למדוט כל יום, יכול להיות שתשים לב לכך שבדקות הראשונות אין לך מנוחה מהמחשבות של עצמך. הראש נע ונד מהר ולוקח לו זמן כדי להאט ולהירגע. בהתחלה התנועה הזו יכולה להיות בלתי נסבלת, אך בעזרת התרגול המצב משתפר.
הרבה מאוד השתנה מאז ההתחלה כאשר לא הייתי מסוגל לסבול לשבת עם עצמי בעיניים עצומות אפילו למספר דקות, אך אני עדיין מרגיש שכל בוקר מחדש אני צריך לשבת, לעצום עיניים ולהרגיע את הראש שלי.
מדיטציה איננה פתרון קסמים שבלקיחה אחת תפתור את כל בעיות החיים. מדיטציה דורשת חזרה ותרגול. אין זה בכדי לייאש, אנחנו בנויים מהרגלים ויש צורך בחזרות מרובות בכדי לשנות אותם. למזלנו הדקות הראשונות של מדיטציה שונות מאוד מהדקות האחרונות, בהן המחשבה והנשימה הופכות איטיות יותר, ומשהו נעים קורה בתוכי וממשיך במהלך היום.
פעמים רבות מצאתי עצמי יושב למדיטציה ומיד הייתה עולה השאלה "טוב, אז מה עושים עכשיו?" על שאלה זו ניסיתי לענות כאן. בהדרגה נוצר בתוכי מסלול קבוע אשר עזר להרגיע את הכוחות השונים בתוכי, ואפשר לי להיכנס אל מדיטציה שלווה יותר.
ישנם מורים אשר יטענו כנגד עיצוב המיינד במסלול קבוע למדיטציה, ואכן ככל שעובר הזמן אני מוצא שאני לא מחויב למסלול קבוע כזה או אחר, אך עדיין אותן השיטות משמשות אותי כאשר אני נפגש עם אתגרי החיים.
התרגול מחולק לשלושה חלקים שונים וכולם יכולים להיקרא מדיטציה. החלק השלישי בתרגול, זמן האמצע, המנוחה מהמחשבה, הוא החלק המתגמל ביותר עבורי.
תורת הבודהה איננה דורשת אמונה בשום גורם חיצוני או מיסטי, האמונה היחידה הנדרשת היא בעצמך ובכך שהשיטה יכולה לעזור לך להשתחרר מהסבל שאתה מביא על עצמך.
ניסים אמון אשר הביא ידע רב על מדיטציה מהמזרח אומר לפעמים שמדיטציה מתחילה בלא לזוז ולהתעלם מהגירוד. כאשר אנו יושבים ללא תנועה במהרה יבוא גירוי תודעתי כלשהו אשר ינסה לשכנע אותנו לזוז. בדרך כלל יהיה זה גירוד או כאב ברגליים, והמנהיגות הפנימית הדרושה בשביל להתעלם מהגירוד היא אותה מנהיגות בדיוק אשר מתנגדת אל קווי מחשבה שליליים, ומכריחה את הראש שלנו להאט ולשים לב ליופי בחיים.
מנהיגות, בדומה לכל תכונה אחרת דורשת תרגול,
בואו ננסה היום.
יקיר סולומון.