"אני מעוניין לפגוש אותך, מחפש מטפל. לפני 4 שנים חליתי ומאז יש לי כאבי שרירים נוראיים, סחרחורות, פלפיטציות (דופק מואץ), פה קפוץ והשרירים לא נענו

הטבע הוא שלם
השמיים נצחיים
והארץ לעולם עומדת
הם חיים לנצח
מכיוון שאין להם רצון

הדימוי העצמי
הופך להיות
הגורל של החיים
זה אשר הולך בדרך הטאו
התכונה הטובה תקדם את פניו

הטוב העליון הוא כמו מים
הטובים ומועילים
לאינסוף דברים
ושרויים ללא טענות
בכל המקומות

לעשות טוב ולהיות נדיבים, כל יום, כמה פעמים…
כי מה שאתם תראו באחרים, זה גם מה שהם יראו בכם, והאהבה היא הדבר החשוב באמת שנשאר לאורך זמן.

הרוחניות מתחילה בשאיפה לנקות את השביל בחיים, שיהיה פשוט יותר, בהיר, ללא עומס מיותר. בהתחלה זה נראה אינסופי, כל כך הרבה מחשבות לא רלוונטיות, כל כך הרבה דפוסי התנהגות מגבילים.

לא לטפס, לא להילחם ולא להרוס. ניסים אמון על ההתמודדות עם הקירות השקופים של המיינד.
לפני שנים רבות, בצפון הודו, לימד הבודהא את תלמידיו את סודות כוחות העל של ההתעוררות.

יום רגיל בכפר קטן באי יווני. שמש כתומה יורדת אל הים, על גבעה מתחת לעץ זית יושב רועה צאן וסביבו כבשים ועזים. אמא מטיילת עם

בהשפעת תורת הטאו הסינית, התפתח ביפן זרם בודהיסטי מיוחד שהציע לקובץ נזירים ונזירות להתהלך בעולם בדרך חיים חדשה אשר שמה לעצמה את החופש מהסבל ואת

במהות הבסיסית של תורת המדיטציה והחופש מסבל , נמצאת התמודדות עם העורב הפנימי, עורב המחשבות . העורב הוא זה אשר מדבר אלינו מתוך הראש שלנו,

המלצות למחתרת האנשים המאושרים: לשוחרי הרפתקאות וציפורים נודדות, יש מקומות נפלאים בעולם בשלל גוונים של עבודת מודעות ומדיטציה, ובכל מקום נפתח שער חדש אל תרבות

לא מזמן מצאתי את עצמי מקריא לבתי סיפור על אם לבן יחיד שרצתה לבחון נערה אחת אם היא נסיכה אמיתית כי לדעתה רק נסיכה אמיתית

אתם בטח מכירים את הסיפור של או הנרי על בני זוג שהיו מאוד מאוהבים אבל עניים מרודים. החפץ היקר היחיד שהיה ברשותם היה שעון זהב

באופן טבעי להיות חריג זו לא שמחה גדולה.מי רוצה להיות חריג?בגוף, גידול חריג נחשב סוג של מחלה.אבל כשלומדים טאו, כשלומדים זן,אתה מתחיל להשתנות,וככל שאתה מתקדם

ארבע שנים עסקתי בשאלה “מי הוא המארח של המחשבות שלי?”. את השאלה קיבלתי מפאנג-ג’אן סונים ראש מנזר הזן סו-דוק-סה בקוריאה, עם הוראה יחידה לחזור עליה

אחרי שקרא ספרים רבים, עבר סדנאות של קתרזיס וטראנס, למד טאי־צ’י ועשה ויפאסנה הודית של עשרה ימים, מחליט גיבורנו לצאת לבדו למסע הליכה ממושך ביערות

הטרילותרפיה היא עזרה אישית ונפרדת לשלוש דמויות בתוכנו. לכל דמות היגיון משלה ואופי משלה. שתי דמויות שהן כמו שני ילדים הזקוקים לתשומת לב, ודמות נוספת

המסע הרוחני אינו טיול שאוספים בו פניני תובנה לקישוט מחרוזת האישיות – זהו מסע שמטרתו שינוי עקרוני – לא שיפור של דבר זה או אחר,

בארץ אחת בה כל האנשים היו עיוורים, היה כנס גדול בנושא יתרונותיו המופלאים של מקל ההליכה. הציגו שם מקלות בדגמים משוכללים, דורות של פיתוח מאז

תארו לעצמכם דקה שלמה שבה אתם מרגישים שהכל בסדר. אפשר להרפות את הכתפיים, לחייך, להירגע. הכל בסדר ואין אפילו צל של דאגה. אתם שוכבים על

מיכל התיישבה בתנועות מגושמות על הכרית הסגולה. היא עלתה חמישה עשר קילוגרמים בגלל ההורמונים שלקחה בשנה האחרונה. היא עובדת כמזכירה בכירה בלשכת עורכי דין בתל

פעם אחת היה כלא גדול ובו הרבה אנשים שנידונו לכל החיים. יום אחד בא מישהו ומסר להם מהחלון מפתח עם הוראות כיצד לפתוח את הדלת